במאמר זה נדון בישום חוק הפונדקאות אשר נחקק בישראל ב 1996 .
החוק נחקק בעקבות לחץ של זוגות אשר הטכנולוגיה הרפואית לא הצליחה לסייע להם להפוך להורים .
בישראל כמו בעולם המערבי 20% מהזוגות יתקלו בקושי להרות. יחד עם זאת מרביתן יצליחו להרות באמצעות הטכנולוגיה הרפואית המערבית ,ורק 5% מהאוכלוסייה יזדקקו לאלטרנטיבות אחרות להפוך להורים.
בעבר האלטרנטיבה היחידה להורות לזוגות אלו הייתה אימוץ או בחירה בסגנון חיים ללא ילדים.
פונדקאות מאפשרת הורות ביולוגית גנטית של שני ההורים או של האב בלבד במידה ושימוש בביציות האם המיועדת אינה אפשרית. הריון הפונדקאות מושג בטכניקת הפריה חוץ גופית (I.V.F). כלומר שאיבת ביציות מהאם המיועדת הפרייתן במעבדה בזרע בעלה ורק יומיים או יותר לאחר ההפריה יוחזרו שני עוברים לרחם הפונדקאית.
פונדקאות הינו הדבר הכי קרוב להריון טבעי היות והילד שייך גנטית להוריו, ההורים חווים את ההיריון בגלל קירבתם לפונדקאית ומיד לאחר הלידה התינוק עובר לרשות וטיפול הוריו.
הפונדקאיות במדינת ישראל חייבות בהתאם לחוק להיות תושבות מדינת ישראל, חד הוריות,בגילאים 22-38, אמהות לילד אחד ועד ארבעה ילדים ובעלות רקע רפואי ופסיכולוגי תקין.
המרכז להורות באמצעות פונדקאות הוקם ב 1996 עם חקיקת החוק ועובד בכפוף לדרישות החוק ונהלי הועדה מטעם משרד הבריאות. המרכז מנוהל ע"י מינה יולזרי ועדה אטיאס עובדות סוציאליות בוגרות תואר שני.
עם יציאת החוק היה ברור כי המדינה מסתפקת בהוצאת החוק ובהקמת ועדה שתאשר את ההתקשרות המשפטית בין הזוגות והפונדקאיות אך לא תהיה מעורבת בתהליך עצמו.
היוזמה להקים את המרכז להורות באה מתוך רצון לתת מענה אופרטיבי לזוגות והפונדקאיות שרוצים לממש את האפשרות לעבור את תהליך הפונדקאות..
המרכז מורכב מצוות רב מקצועי שמטרתו לתת את השירותים הבאים:
איתור פונדקאיות ואבחון פסיכו סוציאלי שנעשה ע"י מנהלות המרכז.
אבחון רפואי שנעשה ע"י גניקולוג
אבחון פסיכולוגי שנעשה ע"י פסיכולוג קליני
ייעוץ זוגי לזוגות ולפונדקאיות.
ניהול התיק מול הועדה מטעם משרד הבריאות
ליווי פסיכוסוציאלי לפונדקאיות והזוגות עד לאחר הלידה, הכולל התערבות ברמה הפרטנית, זוגית, משפחתית, וקבוצתית.
מטרת המאמר היא לדון בחוויית הפרידה של הפונדקאית מהעובר/ים אותו/ם נשאה ברחמה.
המניע העיקרי להחלטתן לשמש כפונדקאיות הוא כלכלי יחד עם זאת קיים גם מניע רגשי שלעיתים הוא סמוי ולעיתים גלוי אשר מתחזק ככל שהתהליך מתקדם.
מבחינה פיזית חווית ההיריון דומה לכל הריון אחר אך מבחינה פסיכולוגית מתפתח מנגנון אצל הפונדקאית המאפשר לה לא להקשר לעובר אותו היא נושאת דבר המקל על הפרידה לאחר הלידה.
המאמר יכלול את החלקים הבאים:תיאור תהליך הפונדקאות בישראל.
תיאור התערבות המרכז
מחקר שהתפרסם באנגליה שבדק כיצד מרגישות פונדקאיות לאחר מסירת התינוק להוריו.
כשנולד תינוק הוא הופך באופן טבעי גבר ואישה למשפחה ואין דבר מרגש יותר מלצפות בגבר ואישה שחובקים לראשונה את ילדם שזה עתה נולד. בפונדקאות אנו חייבות לציין שההתרגשות הרבה יותר גדולה. בחדר הלידה נמצאים זוג פונדקאית אחות מילדת ומלווה מטעם המרכז וכולם ביחד מלווים את הולדתו של הצאצא בהתרגשות שעולה במקביל לשלבי התהליך ומגיעה לשיא ברגע זה. גופה של הפונדקאית מטלטל בכאב וכל כולה רוצה להגיע לרגע בו תוכל לסיים את ההיריון ולהעניק את הדבר היקר מכל להוריו. קבלת התינוק לאחר כל התהליך יוצרת התרגשות שעולה ונוסקת עם קבלת הילד לחיקם. כל הרגשות האלו הם פרי של שיתוף פעולה בין הורים מיועדים לבין אישה שלקחה על עצמה לסייע לזוג להפוך להורים.
לאחר הלידה ההורים המיועדים נמצאים בחדר לידה עם הפונדקאית והתינוק או התינוקות שנולדו עד שניתן להעבירם למחלקת תינוקות. בזמן הזה תמיד יש התרגשות רבה והכרת תודה לפונדקאית. מאוחר יותר הפונדקאית עוברת למחלקת נשים ונמצאת שם מס' ימים עד השחרור. בימים אלו היא מתאוששת פיזית מהלידה ולקראת שחרור מתחילים לעלות רגשות הקשורים בריקנות שהן כתוצאה מהשינוי שהלידה יצרה ביחסים עם ההורים ודאגה להמשך הקשר שיהיה איתם. נראה כאילו המשקעים הרגשיים שעולים קשורים יותר לפרידה מההורים ולא מהתינוק שילדו.
פונדקאיות וזוגות בונים לאורך התהליך קשרים בעלי קירבה שונה, לאופי הקשר שניבנה לאורך אותה תקופה תהיה השפעה על התהליך הרגשי שתעבור הפונדקאית לאחר הלידה.
הקשר שנוצר בינה ובין ההורים תלוי באישיות של הצדדים. ישנם זוגות ופונדקאיות שמעוניינים בקשר קרוב לאורך כל תקופת ההיריון וישנן אחרים שמעוניינים בקשר קונקרטי כשהמטרה העיקרית היא הבאת ילד לעולם מצד אחד ופיצוי כספי מצד שני. להערכתנו הקצנה לצד מערכת יחסים אינטנסיבית מידי או לצד מערכת יחסים מרוחקת מידי תשאיר את הפונדקאית לאחר הלידה עם תחושה של קושי רגשי. קרבת היתר לפני הלידה תשתנה באופן טבעי לאחר הלידה, שכן מרגע הלידה התינוק יתפוס את מרכז העניינים ומקומה של הפונדקאית ידחק. למרות ההבנה שהתהליך הינו טבעי ונכון, תישאר הפונדקאית עם רגשות מעורבים. המרחק להערכתנו יוצר בעייתיות גדולה יותר שכן תהליך הכרת התודה גם של הנותן (פונדקאית) וגם של המקבל (ההורים) לא יכול להיות מושלם ללא מערכת יחסים שיש בה קרבה וחילופי רגשות. במצב זה, הרגשות שנוצרו במהלך התהליך ובלידה לא יזכו
לעיבוד רגשי וישאירו את השותפים לתהליך עם רגשות שיכולים להיות לא פתורים תקופה ארוכה יותר.
כשפונדקאית חוזרת הביתה לאחר הלידה היא חוזרת בידיים ריקות בניגוד ללידות קודמות שלה. הטבע עושה את שלו רמת ההורמונים יורדת ויש תחושה של עצבות(כמו אחרי כל לידה) השכנים שלא ידעו על הפונדקאות מאחלים ברכות ותוהים היכן התינוק. הפונדקאית חשה ברגעים אלו שהאנרגיה הרגשית שלה אינה פנויה להתמודדות עם קונפורטציות מהסוג הזה. מכיוון שמדובר בנשים עם חוסן נפשי שנבדק עוד בתחילת התהליך באמצעות האבחונים הפסיכולוגיים והפסיכוסוציאלים , הן מוצאות בסיוענו את הדרך להתחזק ולצאת מהחולשה הזמנית שהחלה לאחר הלידה.
דרך ההתערבות
תהליך איתור הפונדקאיות:
המרכז להורות כאמור מאתר מועמדות שתשמשנה מאוחר יותר כפונדקאיות לזוגות שקיבלו את אישור משרד הבריאות להיעזר בפונדקאית. הקשר הראשוני עם המרכז נעשה באמצעות שיחה טלפונית ובדיקת התאמתה לקריטריונים שמציב החוק. במידה והיא מתאימה לקריטריונים בסיסיים אלו מנהלות המרכז נפגשות עמן לצורך התחלת האבחון הפסיכוסוציאלי.
האבחון כולל סדרת שיחות שבמסגרתן אנו מכירות את המועמדת. מי היא, מה "הסיפור שלה? מה המוטיבציה שלה? מהם כוחותיה, מהן חולשותיה, ומהו סגנון ההתמודדות שלה? לפיכך המטרה היא להפיק מעין "מפה", או ציור של מי המועמדת. ההנחה היא שאף אחת אינה מושלמת לתפקיד ומעבר לשאלת ההתאמה כדאי לדעת מהם היתרונות והחסרונות של כל מועמדת. מטרה נוספת של האבחון היא להסיק מסקנות מעשיות: לדוגמא, האם זוהי אשה שזקוקה ללווי בתהליך? איזה סוג קשר יהיה עדיף בשבילה? אלו רגישויות יש לה שכדאי לקחת בחשבון
אנו בודקות בעזרת מספר שיחות נשים בעלות האפיונים הבאים:
יציבות ובשלות רבה ביחס להחלטתן להיות פונדקאיות, המניע הכספי אינו המניע הבלעדי וכי קיים גם מניע רגשי. מהשיחות עם המועמדת ניתן לקבל רושם על יציבות בחייה, עד כמה מסודרת, מאורגנת וכיצד מתפקדת. בנוסף יש כוונה להתרשם מחוש האחריות שלה ומרמת האמינות. ניתן ללמוד משהו הן על הרמה השכלית והן על סגנון החשיבה, באיזה אופן בוחנת את הדברים וחושבת עליהם ועד כמה החשיבה מעמיקה או שטחית. גורם חשוב הוא אופן קבלת ההחלטות. עד כמה היא שוקלת ובודקת כל דבר ועד כמה פזיזה. בנוסף ניתן ללמוד על האופן שבו יוצרת קשרים, עד כמה פתוחה סוגרה או חשדנית. בהתאם ניתן לדעת על אופי הקשר הרצוי עם בני הזוג. כמו כן בשיחות אנו בודקות עד כמה היא מסוגלת להפנים דברים שנאמרים לה, להבין את הנדרש ממנה ולשתף פעולה. חשוב לנו לדעת עד כמה מודעת לעצמה, כלומר עד כמה מכירה את עצמה במצבים שונים ותוכל, לדעת למשל מתי היא זקוקה לעזרה או סיוע.
מטרת השיחות בין היתר הוא לנסות ולנבא, ככל שניתן כיצד תתמודד המועמדת עם התהליך ועם
הפרידה שמגיעה בסוף התהליך לאחר הלידה.
מבחינה אמוציונלית, ללא שום פתלוגיה רצינית, ולא נראה שיהיה להם קושי למסור את התינוק.
נשים שנחשבות מתאימות אמורות להיות ישרות, ונראה שניתן לסמוך עליהן, מנהלות אורך חיים נורמטיבי, יש תמיכה של המערכות החברתיות.
בנוסף הן גם עונות על הקריטריונים הבאים:
1.נשים שירוויחו מהתהליך, כלכלית, וכן יש סיכויים טובים שיעברו התנסות רגשית חיובית.
2.יכולת להתמודד עם אכזבות, בעלות כוחות אגו ושימוש יעיל במנגנוני הגנה (ספליט, הכחשה, הדחקה ורציונליזציה) . נשים הנחושות להתגבר על בעיות, ויש להן יכולת לסבל פיזי ואמוציונלי ומשמעת עצמית גבוהה.
3.היסטוריה חיובית של הריונות, פיזית ורגשית. (נשים שלא חוו דכאון בהריון או לאחר לידה)
4.יחסים חיוביים עם ילדיהם ע"מ להבטיח שיש להן את יכולת הדאגה, ההבנה, וההקרבה,
שייסיעו לילדים לעבור את התהליך בשלום תוך התמודדות עם שאלות שיעלו הילדים.
5. סביבה תומכת
הכנת הפונדקאית והזוג לתהליך
הזוגות מגיעים לתהליך עם ידיעה אחת ברורה והיא שהדרך היחידה עבורם להפוך להורים ביולוגים היא להיעזר בפונדקאית שתישא את הריונם. הידיעה הזו מכילה בתוכה איזה הבנה שלפחות לתקופה מסוימת הם מכניסים צלע נוספת למערכת הזוגית שלהם. את ההבנה הזו אנו אמורים "להרחיב ולהתאים" למידותיה של האם הפונדקאית תוך שמירת גבולות ברורים של הזוגיות. לדוגמה: הזוג צריך להבין ולהפנים שלמרות שהילד שנמצא ברחמה של הפונקאית הינו שלהם הם אמורים לכבד את פרטיותה ולהתחשב בכך שהיא אמורה למלא תפקידים נוספים בחייה (אמהות ,עבודה וכו') ולכן ביקורי בית מפתיעים לא מקובלים במערכת היחסים הזו. הזוגות בדרך כלל מכירים את ההליך הרפואי שדומה להליך אותו רובם עוברים לפני הפונדקאות ואלו שאינם מכירים מקבלים מידע מהגניקולוג שיבחרו.
פונדקאיות הינן בדרך כלל נשים שחווית האמהות עבורן היא חוויה טובה. הן תופסות עצמן קודם כל כאמהות ורק אחר כך מציינות תפקידים אחרים בחייהן (מפרנסת, בת להורים חברה של וכו') היכולת שלהן להיות מחויבות לתהליך תוך כדי אמפטיה כלפי ההורים המיועדים שכל רצונם לממש את האפשרות להיות הורים, והיכולת לעבור את השלבים השונים של התהליך היא תולדה גם של החווייה ההורית שלהן עצמן. בהכנה הן מקבלות הסבר מגניקולוג על התהליך הרפואי סיכויי ההצלחה, הטיפולים שצריכה לעבור, סיכונים בהריון והדרך לטפל בהם וכו'.
בנוסף גם ההורים וגם הפונדקאיות עוברים אבחון פסיכולוגי ומקבלים יעוץ משפטי.
האבחון מאפשר גם לנו וגם למאובחנים להכיר עצמם ויכולתיהם בצורה מעמיקה וכן מאפשר מודעות לגבי חלקים שונים באישיותם. הייעוץ המשפטי נותן רקע על החוק נהלי הועדה זכויות וחובות של שני הצדדים כפי שבאים לידי ביטוי בהסכם ההתקשרות. הסכם ההתקשרות כולל בתוכו את כל הנושאים הכרוכים במערכת היחסים בין הזוג לפונדקאית.