הורות > הגיל הרך > ביטול חזקת הגיל הרך

ביטול חזקת הגיל הרך

PDF הדפסה דוא

רבים מהאבות הגרושים היום מעוניינים לקחת חלק פעיל ושוויוני בגידול ילדיהם, וסבורים, כי חזקת הגיל הרך מקפחת את זכותם למימוש הורות אבהית, שלא בצדק ותוך העדפה מפלה של האימהות. בשנת 2002 הוגשה לראשונה הצעת חוק לתיקון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, וביטולה של חזקת הגיל הרך. הצעה זו לא עברה אפילו בקריאה ראשונה. מאז הוגשו הצעות נוספות לביטול חזקת הגיל הרך, בהשראת רצונם של גברים ליטול חלק שווה בגידול הילדים המשותפים ובתהליך טבעי של הורות ולהיות חלק מאותם אירועים משמעותיים בחייהם של ילדיהם. כל ההצעות שהוגשו נדחו עד כה. מנגד מתנגדים נחרצות ארגוני הנשים לביטול החזקה, בטענה, כי ביטול חזקת הגיל הרך יחמיר את היריבות ואת המלחמות הקיימות ממילא בנושאי גירושין והורות.  

יתרונות וחסרונות של ביטול חזקת הגיל הרך ושל הורות שוויונית

מרבית המומחים בתחומיי החברה והמשפט סבורים, כי האידיאל העומד מאחורי הרצון לבטל את חזקת הגיל הרך הוא חיובי ביותר ורצוי. לפי אידיאל זה יגדלו האב והאם את ילידיהם ביחד באופן שוויוני ומתוך מימוש מלא של הורותם. כל חברה דמוקרטית ומודרנית צריכה להעביר מסר שוויוני, לפיו האב יכול וצריך להיות הורה שאיננו פחות טוב מהאם. אין כל סיבה נראית לעין להעדיף מראש הורות דומיננטית של האם ולהחליט, כי היא ההורה היותר מוצלח מבין השניים. אך בשטח הדברים מעט שונים, הן בנושא חזקת הגיל הרך והן בנושא הורות. בהיבט המעשי, במרבית המקרים של גירושין לוקחות הנשים באופן טבעי את האחריות המרכזית על גידול הילדים, כאשר בפועל מסכימים שני הצדדים מרצונם המלא לבחור באם כמשמורנית. לעיתים הפרידה בין בני הזוג נגררת שנים בבתי משפט וכוללת חקירות והתקנת מצלמות אבטחה בכדי להוכיח את חוסר תפקודו או יכולותו של אחד ההורים לשמש הורה ראוי.

במדינות מערביות נאורות הגישה הרווחת היא, שאין סיבה להעדיף את האם על פני האב בנושא חזקת הגיל הרך או בכל נושא הורות אחר, וגם לא להיפך, אך בישראל המצב מעט שונה, מבחינת ההבדל בין הרצוי למצוי. בנושא חזקת הגיל הרך, כמו בכל נושא הורות אחר, צריכה טובת הילדים להיות השיקול המרכזי בבחירת ההורה העיקרי. עם זאת, המאבק בתחום בישראל נגוע גם בשיקולים זרים ועלול לסחוף את המאבקים בין בני הזוג גם למקומות בהם שאלת טובת הילדים איננה רלוונטית כלל. שכן, ביטול חזקת הגיל הרך הקיימת בחוק עלול לשמש אבות, במסגרת הדיונים על קביעת המשמורות, ככלי לא ראוי להשגת יתרונות כלכליים או יתרונות פסולים אחרים.

ביטול חזקת הגיל הרך, הורות ושינויים בתפקיד של ההורים

לטענת מומחים העוסקים בתחום, ניתן לבטל את חזקת הגיל הרך גם בלי להיגרר למאבקים חדשים ולסכסוכים אינסופיים בין בני הזוג על נושא ההורות העיקרית. אחת ההצעות היא לשנות את ההגדרה המעורפלת מעט של "טובת הילדים", להגדרה המעוגנת יותר במציאות, לפיה יקבעו חזקת הגיל הרך ונושא של הורות עיקרית ביחס להורה שהיה המטפל העיקרי בילדים לפני הגירושין. הגדרה זו היא שוויונית, איננה מעדיפה מראש את האם על פני האב ואף מונעת מצבים של  סחטנות מצד האב, העלול להשתמש בתביעת המשמורת להשגת יתרונות כלכליים  מול האם. במצב זה, לא תינטל זכותן הטבעית של אימהות, שהיו ההורה הדומיננטי במהלך הנישואין, להמשיך ולמלא את תפקידן גם לאחר פירוק התא המשפחתי. כמו כן, האישה לא תהייה חשופה לסחיטה במהלך המשא ומתן בנושא הרכוש או מזונות הילדים. בנוסף לכך, הגדרה זו איננה מפלה מראש את האב ביחס לסטריאוטיפים גבריים או נשיים, ובמצב בו האב ראוי יותר להיות ההורה העיקרי, הוא יזכה לפי החוק בתפקיד.

הורות וביטול חזקת הגיל הרך – למצוא פתרון כוללני ושוויוני יותר

לעומת הצעות נקודתיות אלה בנושא הורות לאחר גירושין וחזקת הגיל הרך, ישנם אחרים הטוענים, כי יש למצוא פיתרון שיווינו ומקיף יותר, שלא יפלה מראש צד אחד בהורות – הגבר או האישה. חזקת הגיל הרך היא רק דוגמה אחת ממערכת נרחבת הרבה יותר של דיני המשפחה בארץ, שעדיין לוקה בהיעדר שוויוניות. מסיבה זו, כאשר באים לדון בנושאים של הורות בהקשר של חזקת הגיל הרך, חשוב ביותר לנסות ולהציע פתרון שוויוני כולל ורחב, שיוביל לתוצאות אמיתיות ומאוזנות יותר בתחום דיני המשפחה, הן מבחינה משפטית והן מבחינה מעשית בשטח.

 


הורות, הורים